הרמה שמעל המאסטר

שלום חברים,
כל מי שמגיע בשיעורי הסלסה לרמת מאסטר שהיא הרמה הגבוהה ביותר במועדון, בין אם זה בקובני ובין אם זה ב- LA, יודע שזאת הרמה הגבוהה ביותר- שם לומדים תרגילים מתקדמים, סטייל ועוד המון דברים שמשפרים אתכם, הרקדן והרקדנית.
זאת כביכול התחנה האחרונה בלימוד הסלסה בדרך לשיפור ושדרוג רמת הריקוד שלכם ומעבר לזה כבר אין לאן להתקדם, נכון?
אז זהו שלא. יש את הרמה “מעל המאסטר”.

הרמה הזאת קשורה במוזיקה ובמוזיקליות והיא למעשה יכולה לקבוע את ההבדל בין מישהו שרוקד בסדר לבין רקדן מעולה עם דגש על המילה ‘רקדן’. במילים פשוטות אפשר להגיד עליה שהיא- ההקשבה למוזיקה.
יש אנשים שרוקדים- עושים תרגילים כשברקע מתנגנת מוזיקת סלסה (השיר יכול להתחלף והם ימשיכו אותו דבר) ויש אנשים שרוקדים על המוזיקה ואת המוזיקה, את הברייקים בשיר, מזיזים את הגוף והכל בהתאם לשיר המתנגן- אלו הם רקדנים.
כמבון שהשיפור הגדול בא ביחד עם הליכה לשיעורי המאסטר ולמידה של דברים חדשים ומיוחדים, בין אם תרגילים/ הובלה ומובלות ובין אם סטיילינג.

אז כמה כללי אצבע שיכולים לעשות את ההבדל ולעצב אתכם כרקדנים יותר טובים:

טוב, אז דיברנו על ההקשבה למוזיקה. הקשבה למוזיקה יכולה לבוא בכמה היבטים-

1. אם מתנגן שיר קובני, תרקדו קובני. אפילו אם הריקוד העיקרי שלכם הוא LA. זה פשוט לא נראה טוב ולא מרגיש טוב ונכון לרקוד על Los Van Van או Elio Reve סלסה בסגנון L.A ולעשות טיטאניק, סיט וכו’.
2. אם יש שיר רומנטי, אז תרקדו רגוע בהתאם לשיר. לא חייבים לרקוד את כל הריקוד באחיזה צמודה (למרות שזה נחמד), אפשר בהחלט לעשות תרגילים וסיבובים אבל לאט, רגוע, לייט.
   לעשות 2000 ספינים על שיר כמו apuro dolor נראה רע וממש לא מחובר לקצב.
3. להשתמש בברייקים השונים של השיר ולנגן את השיר עם הגוף.
   הערך המוסף כאן הוא שברגע שאתם באמת עושים זאת, זה מעלה בכמה מונים את ההנאה שלכם מהריקוד. אתם מתחברים למוזיקה.
   אם יש ברייק פתאום בשיר (וקל לזהות אותם מגיעים אבל זה כבר נושא לבלוג אחר) אז לנסות “לתפוס” אותו- לעשות מיני הפלה על הברייק, לעשות סיט ב- LA, לעשות מדיה/און פליי ברואדה, לעשות צעד חזק עם הדגשה או כל מה שעולה לכם בראש.
   כנ”ל לגבי טימבלס, פסנתר, קלאווה, cow bell וכל שאר ההדגשות על המוזיקה.
4. להתחיל להשתמש בגוף ולזוז- כתפיים, אגן, רגליים. לא לפחד לעשות צעד בסיס לבד תוך כדי ריקוד (בלי אחיזה סגורה או פתוחה).
   ההגדרה המילונית של ריקוד היא- התנועעותו של גוף האדם תוך כדי יצירת תבניות תנועתיות, בדרך כלל באופן קצבי ולצלילי מוזיקה.
   דגש על התנועעותו של גוף האדם.
   קורסי השיינס / מן סטייל / ליידי סטייל יעזרו כאן לפתח את הבסיס והביטחון לתנועתיות של הגוף.

5. לרוב שירי הסלסה והשירים בכלל יש תבנית מוזיקלית מסויימת- הם מתחילים יחסית רגוע, לאט לאט הקצב עולה, נכנסים כלי הקשה שונים והשיר מתחיל להתחמם ו”להתפוצץ” מבחינת כלי הקשה , תופים וכו’, ובסוף הוא נרגע עוד פעם (כמובן שזה ברוב השירים אך לא בכולם).
   כמו השיר, גם אנחנו הרקדנים, צריכים להתחיל רגוע בהתאם למוזיקה- קצת אחיזה סגורה, סיבובים פשוטים, להרגיש את בני הזוג ואז עם תחילת ה”בלאגן” בשיר גם אנחנו נתחיל להעלות את רמת הקושי של התרגילים והסיבובים בהתאם. בסוף נחזור לריקוד יותר רגוע בהתאם לשיר כמובן. אל תזרקו את כל הארסנל הכבד שלכם כבר בתחילת השיר.
6. דיברנו על להרגיש את בני הזוג אז אם אתם רוקדים עם מישהו/י שעדיין לא ברמה גבוהה, אז לרקוד בהתאם. אפשר לאתגר עם תרגילים קצת יותר קשים אבל לא להגזים.
   להתאים את רמת הריקוד לבן/בת הזוג.
7. בנים, לשמור על הבנות בריקוד!
   לדוגמא: לא לעשות בכוח תרגילים שמשתלטים על שטח גדול ברחבה כשהמועדון מאוד צפוף.. מישהו יקבל מכה.
   תהיו ערים לסביבה כשאתם רוקדים למען ביטחון בת הזוג.
8. last but not least, תהנו! תהנו מהריקוד, תהנו מהמוזיקה, תהנו מהעולם היפה הזה של הסלסה והמוזיקה הלטינית.

אוהד הוא מנהל ביה”ס “לטינגייט” לסלסה ורואדה במועדון .
רוקד כ-12 שנה ומדריך סלסה מעל 11 שנים – אלפי רקדנים למדו אצלו וממנו- קובני, LA, מן סטייל, שיינס, הפלות והשכבות, איך להיות מדריכי סלסה ועוד