שיעור הסלסה הראשון שלי

מעולם לא התלהבתי לצאת למועדונים. הייתי מהאנשים האלה שיושבים בצד וכשהיה מתנגן שיר במזרחית, הייתי בא לרחבה, מוחא קצת כפיים כדי להפגין נוכחות וחוזר לצד שלי. פעם ב-הייתה ניגשת אלי אחת הידידות כשהיה מתנגן שיר חדש והכריחה אותי לעמוד לידה וטיפה לקפוץ ולזוז. זה היה פחות או יותר ערב במועדון בשבילי.

מעולם לא אשכח את שיחת הטלפון הזאת. חברים התקשרו אליי וביקשו שאבוא איתם למועדון.

שאלתי אותם איפה זה? ומה פתאום הם יוצאים במצואי שבת ולא ביום שישי. והם ענו לי שזה לא מה שאני חושב זה מועדון מסוג שונה – מועדון סלסה.
עניתי להם סלסה?! מה לי ולסלסה?! עוד צחקתי עליהם ושאלתי מה לכם ולסלסה?! והם ענו לי בחורות – שיש שם מלא כוסיות ושהם היו שם פעם אחת ושאני חייב לבוא. תבוא אוספים אותך ב 8:45 וניתקו. לא ממש הייתה לי ברירה – התחלתי להתארגן.
כשהגענו למועדון ראיתי את מלא אנשים רוקדים והאמת שזה די עשה לי את זה אבל מעולם לא חשבתי שאגיע לרמה של האנשים שרקדו עוד לפני שהתחיל השיעור.

חברים שלי נתנו לי תדריך על איך להתנהג בשיעור הראשון שלי ואמרו שהם יהיו איתי בשיעור. הם אמרו לי שהמדריכה תדבר על הצעדים ויהיה שיר ושבזמן הזה אני אלך ליד הבחורה שמוצאת חן בעיני אעמוד לידה. ואז בשלב מסויים המדריכה תגיד שכולם צריכים לתפוס זוגות אני אפנה אליה ולא תהיה לה ברירה ואז נרקוד ביחד בשיעור.

בינתיים עלתה מדריכה (היא הייתה ממש יפה) לבמה וניסה ללמד איזשהו ריקוד ואמרה שזה חימום לפני הסלסה. היום אני יודע שזה היה ריקוד שורות. ניסיתי לעשות כמה צעדים אבל לא הצלחתי וחזרתי לשבת. לאחר מכן המדריכים רקדו כולם ביחד היום אני יודע שקוראים לזה רואדה. וזה היה ממש יפה ומגניב. לא חשבתי שיום יבוא ואצטרף אליהם. לאחר מכן הסבירו איפה זה הרמה הראשונה.

בתחילת כל ערב מציגים את המדריכים ומסבירים איפה כל רמה ורמה. צילום: פנורמה

התחיל השיעור ולמזל לי זו הייתה אותה מדריכה שהעבירה את הריקוד שורות ולכן היה לי קל למצוא לאן ללכת. היו מלא אנשים בנים ובנות. ניסיתי לראות את המדריכה מה היא עושה (היא הייתה ממש יפה אז רציתי לסתכל עליה כל הזמן) אבל הסתירו לי. אחרי זה נזכרתי במה שחבריי אמרו והחלטתי לבצע – ראיתי מישהי שממש מצאה חן בעיני ונעמדתי לידה. היא הצליחה עם הצעדים ואני לא.

פתאום התחיל להתנגן שיר וניסיתי לחקות את הבחורה שלידי. התחלתי להבין או חשבתי שאני מבין. אך, בדיוק כשתחלתי להבין מה עושים – השיר נגמר.

המדריכה אמרה להתחלק לזוגות ולעשות מעגל. ניגשתי לבחורה שלידי שאלתי אותה אם היא רוצה לרקוד איתי אמרה לי שכן (איזו שמחה הייתה לי בלב) ועשינו ביחד מעגל גדול של זוגות. חיפשתי במבט שלי את 2 החברים המנוסים שהיו איתי. אחד מהם רקד עם מישהי מבוגרת יותר והשני נשאר לבד. ניגשה המדריכה לאותו חבר שלי שנשאר לבד ואמרה לו שינסה לעשות את הצעדים בינתיים (צחוק רם היה בלבי).

בינתיים המדריכה לימדה כל מיני צעדים ותנועות ואני מנסה לעשות אותם. אך הייתי מרוכז בבחורה שרקדתי איתה. ניסיתי לדבר איתה אך היא ממש רצתה ללמוד את הצעדים ואת מה שהמדריכה עושה ועקבה שלב אחרי שלב אחרי כל צעד.כמובן שהיתי מהופנט ועוד בשוק קצת ולא כל כך הבנתי איפה אני אמור לדרוך ומתי.

בשלב מסויים המדריכה אמרה משהו וכל הבנים לקחו את הבחורות שהיו מימינם. אני הפעם נתקעתי עם מישהי פחות יפה מהקודמת. חבר שלי שהיה לבד תפס מישהי כוסית על והחבר האחר שרקד עם המבוגרת רקד עם העוזרת של אותה מדריכה(מיותר לציין שהיא הייתה יפה כמעט כמו המדריכה).

משתוקק לדעת מה היא רוצה?

בדיוק התחיל שיר נוסף, המדריכה אמרה כל מיני שמות של צעדים כמובן שלא ידעתי מה לעשות. ניסיתי, ושוב לא הצלחתי. באיזשהו שלב עוד פעם כל התלמידים לקחו את הבנות שהיו מימינם. כבר הפסקתי לעקוב מי מהחברים קיבל מי ואפילו לא זכרתי כבר מי הייתה איתי. וכך זה המשיך עד שהשיר נגמר. רציתי לצאת ובדיוק לפני שפרשתי, ניגשה אלי המדריכה ועשתה את הצעדים ביחד איתי תוך כדי שהיא הסבירה לכולם כל מיני דגשים. החלטתי להשאר ונשארתי עד סוף השיעור.

שגנמר התכנסנו כל החברים וסיפרנו חוויות על מי רקד עם מי . ומי נראית טוב ומי לא. בינתיים התחילה מוסיקה במועדון. חבריי ניסו להזמין בנות לרקוד ובלשון המעטה – לא הלך להם כל כך ואני נשארתי בצד. אחרי משהו כמו חצי שעה הלכנו כולנו לדרכינו כאשר אף אחד לא הוציא מספר טלפון. התבאסנו אבל גם נהנינו ולא יכלונו להכחיש את זה.

חשבתי על אותו ערב במהלך השבוע. חשבתי על זה שאני מעולם לא רוקד במועדונים והבנתי שזו אחלה דרך להתחיל ללמוד לרקוד. לא יודע מה עבר לי בראש אבל חשבתי אולי שעצם העובדה שאלמד סלסה תעזור לי ואוכל להשתלב גם במועדונים הרגילים. החלטתי לבוא גם בשבוע הבא.
הפעם אני זה שהתקשר לחבריי והזמנתי אותם לצאת לסלסה. הם אמרו שהם התבאסו כי לא הוציאו טלפון מאף אחת. ואני החלטתי ללכת לשם בכל שאת לבד.
כשהגעתי, שוב ראיתי אנשים רוקדים לפני השיעור, שוב היה איזה ריקוד שורות שלא הצלחתי אבל כשהתחיל השיעור הייתי מרוכז תפסתי מקום ליד המדריכה (שהפעם הייתה יותר יפה מהמדריכה הקודמת) עשיתי את הצעדים. והצלחתי ללמוד כמה מהקללות (תרגילים) שהיא עשתה כמו דילה קה נו, וואפה ואינשופלה.

ריקודי שורות אפשר ללמוד בשיעור המקדים. צילום: פנורמה דאנס פלור

שנגמר השיעור הצעתי לכמה בנות לרקוד לשמחתי שתיים מהן אמרו כן. רקדתי איתם את מה שידעתי ראיתי עליהן שהן קצת מתבאסות כי לא ידעתי כל כך הרבה תרגילים אבל עדיין שמחתי כי ידעתי שאני לומד. קוויתי שאדע לרקוד גם במועדונים רגילים. הפעם תפסה אותי המדריכה (היותר יפה) שאלה אותי אם אני רוצה לתרגל איתה והסכמתי בשמחה.

למרות שעשיתי יותר פאדיחות איתה מאשר עם 2 הבנות שרקדתי יתם מקודם, הייתי מאושר שהיא הזמינה אותי. אחרי הריקוד היא אמרה לי שבפעם הבאה אני צריך ללכת לרמה 2 כי שם יש יותר שיעורים (ושחוזרים על רמה 1)

אחרי חצי שעה הלכתי. מה שהיה נראה לי מוזר זה שאנשים בשעה הזאת רק התחילו להגיע למועדון. לא הבנתי מה יש להם לעשות אחרי השיעור. היום אני יודע שבשעות האלה הערב אפילו לא מתחיל.

הלכתי עוד פעמיים. הגעתי לרמה 2 הייתי ממושמע כמו שאני תמיד, אפילו יצא לי להכיר כמה בנות ואנשים היו איתי יחד באותה הרמה.

כמה ימים לאחר מכן, ידידה שלי הזמינה אותי לבוא למסיבת בית של חבר שלה. במסיבה ראיתי מישהי שממש מוצאת חן בעיני וניגשתי אליה. רציתי להגיד לה משהו מעניין עליי, חשבתי חשבתי ואז אמרתי לה שאני רוקד סלסה. היא התלהבה אמרה לי שהיא גם רוקדת (בקאנטרי) ושאלה אותי איפה אני רוקד. סיפרתי לה שאני רוקד במועדון – היא חייכה ואמרה לי אתה מאלה שהולכים למועדונים הא?! ומממש התלהבה. לא היה לי אומץ כמובן לקחת ממנה את המספר טלפון. אכלתי את עצמי כל הלילה אחרי זה.

האווירה במועדון סלסה. צילום: פנורמה דאנס פלור

למזלי בדרך לבסיס ראיתי אותה. היא זכרה אותי. ופנתה אלי, שאלה לשלומי ומיד לפני שהיא עלתה לאוטובוס ביקשתי את המספר. והיא הביאה לי אותו (אושר צרוף היה בליבי באותו רגע) חייכתי לה ואמרתי לה שלום.
התקשרתי אליה יום או יומיים למחרת ושאלתי אותה אם היא רוצה לבוא איתי ביחד לרקוד סלסה. היא אמרה שכן. היא אספה אותי (לא היה לי אוטו באותה תקופה) ויצאנו.

בסוף הערב שחזרנו, נישקתי אותה יצאנו במשך תקופה ולא רק למועדוני סלסה.
כך החלה ההתמכרות שלי לעולם המופלא הזה. סלסה.

המשך יבוא

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *